הורדה (1)ככככ

מהפכת הקריפטו של פפר – האם באמת יש בשורה למשקיעים?

ככל שמהפכת הקריפטו תתעכב, כך ימצאו את עצמם אלפי ישראלים נהנים מפירות בשדות זרים, תוך שרשויות המס בישראל מאבדות מיליארדי שקלים בשנה – כספים אשר היו יכולים למלא בקלות את קופתו המתרוקנת של משרד האוצר.

דיני חברות - משרד עורכי דין גיא סרוסי

הביטקוין, ומטבעות קריפטוגרפים אחרים, הפכו לא מזמן לנושא הלוהט ביותר בכלכלה העולמית. אך להבדיל ממספר גדל והולך של מדינות המאפשרות סחר חופשי פחות או יותר במטבעות קריפטוגרפים, והפקדת רווחים מהם במערכות הבנקאיות, בישראל מהפכה זו מתמהמהת.
העיכוב, כך נראה, נובע יותר מחששות הבנקים מחשיפה לפעילות של הלבנת הון – מאשר מבלימת הגופים הרגולטורים בישראל. דווקא בישראל נוצר המצב האבסורדי, שבו בתי המשפט, היועץ המשפטי לממשלה ואפילו רשות המסים מאפשרים יותר ויותר הקלות בהפקדת רווחים שהתקבלו ממסחר במטבעות מבוזרים, בעוד שהבנקים עצמם הם שעמדו עד לא מזמן כחומה בצורה כנגד הפקדת כספים שכאלה בחשבונותיהם.
לאחרונה, יצא הבנק הדיגיטלי פפר, שבבעלות בנק לאומי, בהצהרה לתקשורת, לפיה יהיה הבנק הישראלי הראשון שיאפשר סחר במטבעות קריפטוגרפיים. ההצהרה זכתה, לא בכדי, לתהודה רבה, אך אם טורחים ובודקים אותה מקרוב, מתגלית המהפכה המובטחת כמהומה רבה על לא מאומה.
מי שירד לפרטים יגלה, כי בפפר מקימים למעשה גן סגור, מעין בורסה פנימית, שתאפשר לבעלי חשבון בבנק, לרכוש מטבעות קריפטוגרפיים ולסחור בהם.
האם משמעות הדבר שפפר יתיר מעתה למשקיעים ישראלים להפקיד את רווחי הקריפטו שאותם צברו לאורך השנים בחשבונותיהם? לא ולא. לגן הסגור של פפר ניתן להיכנס רק לשם רכישת מטבעות קריפטוגרפיים ומסחר פנימי בהם. ניתן יהיה למכור ולקנות מטבעות דיגיטליים שונים, ולהמיר אותם במטבעות אחרים – כמו בכל בורסה אחרת של קריפטו, אך להבדיל מאותן בורסות, לא ניתן יהיה להכניס אל חשבון הקריפטו שלכם בפפר מטבעות קריפטו מארנקים חיצוניים.
להבדיל מזירות מסחר בניירות ערך, משתמשי פפר לא ייאלצו למכור את המטבעות הוירטואליים שאותם רכשו בבנק, בטרם יצאו החוצה. הם בהחלט יוכלו לרכוש, למשל, איטריום או ביטקוין בפפר, ואז למושכם החוצה לצורך מסחר או השקעה בעולם האמיתי. אך חשוב לציין שאז כמובן, הדרך חזרה של אותם כספים לחשבון הפפר תיחסם, בדומה לרווחי קריפטו חיצוניים של כל משקיע ישראלי אחר.
למרות הפיגור הישראלי אחר המתרחש בעולם, ניתן להבחין ביותר ויותר הקלות המתקבלות לאחרונה מצד הרגולטור, רשות המסים והבנקים בכל הנוגע להפקדת רווחי קריפטו במערכת הבנקאית בישראל.
לא מזמן דווח בתקשורת על הפקדת ענק בסך של כ-2.5 מיליון דולר מרווחי קריפטו, בחשבון של לקוח בנק הפועלים. הפקדה זו, שאותה יצא לי ללוות מקרוב, מהווה אולי סנונית ראשונה של המהפכה האמיתית והמתבקשת – שבה משקיעי הקריפטו הישראלים יתקבלו על ידי המדינה בזרועות פתוחות, ולא יחושו נרדפים מעצם החלטתם להעביר חלק מהונם לכסף מבוזר, שאיננו קשור בטבורו למוסדות המטבע והמס הבינלאומיים.
חייבים לומר שגם היום, הפקדה שכזו של רווחי קריפטו בחשבונות בנק בישראל, מחייבת את המפקידים לשלם את מלוא המס על רווחיהם לרשות המסים בטרם יופקדו הכספים בחשבון הבנק שלהם. בנוסף על כך, על אותם מפקידים לעבור דרך חתחתים לא פשוטה, על מנת להוכיח שהכספים שאותם הם חפצים להפקיד, התקבלו ממקורות מזוהים ולגיטימיים, ואינם תוצר של הלבנת הון. לצערי, מי שמעוניין לבצע הפקדה שכזו, חייב להיעזר במומחים בתחום, מפני שאת שדה המוקשים הזה קשה עד בלתי אפשרי לעבור כיום לבד.
אם עד השנה ניתן היה לומר שהמדיניות בישראל היא להפחיד את משקיעי הקריפטו, ולהניא אותם מלהפוך את כספי הפיאט שלהם למטבעות מבוזרים, נראה כי המערכת הפיננסית התעשתה, או שכבר איננה יכולה יותר לעמוד בפרץ, והחליטה גם היא להצטרף לחגיגה.
אם נמשיך באותה מטאפורה, ניתן לומר שבישראל כבר שומעים את הלמות הבאסים, אבל הדרך למסיבה האמיתית של הקריפטו עדיין בחיתוליה. ככל שמהפכת הקריפטו תתעכב, כך ימצאו את עצמם אלפי ישראלים נהנים מפירות בשדות זרים, תוך שרשויות המס בישראל מאבדות מיליארדי שקלים בשנה. חשוב להבין שכספי המס הללו, שישראלים רבים כמהים לשלמם, אך הדבר נמנע מהם בשל הבירוקרטיה הרבה הכרוכה בתהליך, היו יכולים למלא בקלות את קופתו המתרוקנת של משרד האוצר. כל מה שנדרש הוא מעט חזון, נחישות ורגולציה פשוטה ומתקדמת.

מאמרים נוספים

דיני חברות

משרדנו מלווה עסקים וחברות מובילות במשק הישראלי. הסכמי מייסדים, הסכמים עם עובדים, הסכמים עם משקיעים והסכמים בין חברתיים הם רק חלק מהמערכת ההסכמית אליה נדרשת

קרא עוד »

גילוי מרצון

מהו הליך גילוי מרצון? הליך הגילוי מרצון הינו הליך המתנהל מול רשות המיסים ומס הכנסה במטרה להסדיר את דיווחי הנישום וחבות המס שלו במקרים בהם

קרא עוד »