cryptocurrency-gc1702c51d_1920

עושים עסקה במטבעות קריפטו? האתגר הגדול מחכה לכם בבנק

בעלי עסקים רבים בישראל מתלבטים באחרונה בשאלה האם לקבל תשלומים מלקוחות במטבעות דיגיטליים. מה שנשמע לרובנו בהתחלה כמו אמירה בקריצה: "שלם לי בביטקוין", הופך בימים אלה של טלטלה מדינית וכלכלית לשאלה לגיטימית לחלוטין.

שלוש השאלות המרכזיות שמטרידות כיום את רוב בעלי העסקים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום, הן האם קיימת מגבלה על קבלת תשלום במטבעות קריפטו? האם מס הכנסה מתיר בכלל לעסקים לקבל תשלום בקריפטו? והאם יתאפשר לנו בכלל להפקיד את הכספים הללו בחשבון הבנק שלנו?

רוב המתעניינים מתפלאים לשמוע שהתשובה על שלוש השאלות האלה היא חיובית, תחת מגבלות מסוימות, שמייד נפרט.

ראשית נציין: מותר ואפשר לקבל מלקוח תשלום במטבע קריפטו עבור מכירת נכס או מתן שירות. עם זאת, כמו בכל פעילות הקשורה למטבעות קריפטו כמו ביטקוין או את'ריום, עלינו לשים לב לכמה כללי יסוד כדי להבטיח פעילות תקינה, חלקה ונוחה ולמנוע טעויות שיעלו לנו ביוקר בהמשך.

ראשית, חייבים להבין שקבלת כספים במטבע קריפטו פותחת בפנינו כבעלי עסקים בישראל שתי חזיתות הפועלות בצורה שונה לחלוטין זו מזו: רשות המסים והמערכת הבנקאית.

באופן מפתיע, דווקא רשות המסים מקלה מאוד בכל הנוגע לקבלת תשלומים מלקוחות במטבעות דיגיטליים. בהחלטת מיסוי שהתקבלה כבר ב-2018 קבעה הרשות את הפרוצדורה לאופן רישום התקבול במטבעות דיגיטליים בעסק.

בהתאם להנחיית הרשות, עסק המקבל תשלום במטבעות קריפטו יוציא קבלה עם קבלת המטבעות הדיגיטליים, ובה יירשם התקבול בסכום ובמטבע שבו התקבל (את'ריום, ביטקוין וכדומה). כמו כן, קבעה הרשות כי במהלך 14 הימים מיום הוצאת הקבלה, על בעל העסק להוציא חשבונית מס (בדומה לכל תקבול אחר בשקלים). במהלך 14 הימים האלה יוכל העסק להמיר את המטבעות שהתקבלו בידיו לשקלים, ולהוציא חשבונית בסכום השקלי המדויק שיתקבל בידיו בעקבות ההמרה.

לחלופין, אם בעל העסק יחליט שלא להמיר את המטבע הדיגיטלי, אזי הוא חוצה את הקו בין רווח פירותי לרווח הוני. למה הכוונה? חקלאי המוכר את פירות העץ במטע שלו, משלם מס הכנסה כמו כל עסק אחר במשק, מסים שניתן לקזז אותם בהשקעות שהשקיע החקלאי בשדהו. אבל, אם הוא מחליט למכור את השטח ליזם נדל"ן, הוא כבר נכנס לתחום השקעות ההון – ואז חלים עליו מסים שונים לחלוטין.

כך גם במטבעות קריפטו: כל רווח שיישא מעתה העסק על מטבעות הקריפטו שהוא מחזיק ברשותו, יהיה חייב במס רווחי הון, העומד כיום על 25%.

ולכן, אם בחרנו להשאיר בידינו את מטבע הקריפטו ולא להמיר אותו בשקלים במהלך 14 הימים מקבלת התקבול, רשות המסים תדרוש מאתנו להוציא חשבונית מס בשקלים, המחושבת לפי שער המטבע הממוצע של מטבע הקריפטו שברשותנו במהלך אותם 14 הימים שבהם החזקנו בו. בחלוף 14 ימים, כל שינוי בערך המטבע ועד למכירתו בפועל ייחשב כרווח או כהפסד הוני בעסק – וימוסה כמס רווחי הון.

חשוב לציין בנקודה זו כי בהחלט ניתן לקזז הפסדי הון ממטבעות קריפטו ברווחי הון ממכירת נכסים או ניירות ערך – ולהפך, אבל על כך מומלץ להתייעץ קודם עם עורכי דין ורואי חשבון המתמחים בתחום.

ומה בנוגע לבנקים? האם הם מקבלים ביטקוין או מטבעות קריפטו אחרים מידי לקוחותיהם? פה העניינים הופכים למורכבים יותר, אם כי פתירים בהחלט מאז נובמבר 2021.

ככלל, הבנקים מתנהלים על בסיס מערכת ניהול סיכונים. מבחינת הבנק, כל פעילות במטבעות קריפטו היא פתח פוטנציאלי להלבנת הון, ולכן קבלת כספים כאלה מהווה עבורם גורם סיכון שאליו הם חייבים, על פי חוק, להיערך.

ולכן, הכלל הראשון שעליו אנחנו ממליצים בבואכם אל הבנק, הוא הקפדה על שקיפות. אל תסתירו דבר. אמרו ישר שהכספים שאתם רוצים להפקיד מקורם במטבעות קריפטו, והפגינו שקיפות מוחלטת לגבי המסלול שאותו עברו הכספים עד שהגיעו אליכם.

חשוב להבין שהבנקים בישראל מקבלים הפקדות רק במטבעות ספציפיים – שקלים, דולרים, אירו, ליש"ט ופרנק שוויצרי. מכיוון שהמרת התקבולים ממטבעות קריפטו לכסף פיאט (כמו שקל למשל) מתבצעת באחת מזירות המסחר, העברת הכספים מאותה זירה לבנק ממילא תקפיץ אינדיקציה אצל הבנקאי שלכם – ולכן עדיף תמיד ליזום את העברת המידע וליידע את הבנקאי מראש על קבלת כספים כאלה לחשבון, וכך הבנק ימשיך להתייחס אליכם כאל לקוחות תמימים, שאין להם מה להסתיר, ולא ככאלה ש"תוקעים לו עיזים" ועלולים לערב אותו בחקירות מיותרות ויקרות.

מהם הפרטים החשובים שצריך וכדאי להציג לבנק? במסגרת הפנייה לבנק, חשוב להציג את פרטי העסקה שבה התקבלו המטבעות הדיגיטליים, ובכלל זה את זהות המשלם, סוג המטבע שבו התקבלה התמורה, הקבלה שהוצאה בגין אותה תמורה, החשבונית, פרטים על הארנק שבו הפקדתם את המטבעות הדיגיטליים (כלומר, הכתובת הציבורית של אותו ארנק), וכן מלוא הפרטים על המרת המטבעות הדיגיטליים לשקלים – והכוונה היא לזירה שבה הפקדתם את מטבעות הקריפטו שלכם לצורך המרה לכסף פיאט, תיעוד פעולת ההמרה וכדומה.

ככל שיגדל היקף התקבולים ממטבעות קריפטו שאותו תקבלו, וככל שהעסק יפנה אל עצמו זרקור (חיובי ואף חיוני) על כך שהוא זוכה לתקבולים במטבע קריפטו, כך סביר יותר להניח שיגיע השלב שבו הבנק יבקש לראות את מדיניות ניהול הסיכונים שלכם בעסק.

כאן נכנסת לפועל הפרקטיקה המשפטית של מדיניות ניהול הסיכונים בעסק ותחום הציות – המוכר יותר לישראלי הממוצע מסדרות טלוויזיה פופולריות כמו "מיליארדים". הבנק, למעשה, ירצה לראות שאנחנו מגינים על העסק מפני מלביני הון, ולא מקבלים ביטקוין לא לגיטימי ו"מלוכלך".

עוד דגש חשוב הוא כל נושא הממדים ותדירות. אם אתם כבעלי עסק קיבלתם באופן מקרי ביטקוין בעסקה אחת או שתיים, ומחזור העסקות האלה לא עולה על כמה אלפי שקלים בשנה, הדבר לא יצריך מכם להקים את כל המערך הסבוך הזה.

אבל אם מדובר בפעילות מתמשכת ומשמעותית, בעסקות המצטברות לעשרות אלפי שקלים או יותר – תידרשו כבעלי עסק העוסק למעשה בהשקעות, למדיניות ניהול סיכון מפורטת וממוסדת.

כמי שמשמש קצין ציות לעסקים רבים בתחום ההשקעות והקריפטו, וכיו"ר ועדת מטבעות קריפטוגרפים במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, אני יכול להעיד ששדה הקריפטו בישראל אמנם בתולי וצעיר, אבל כבר עתה אנחנו עוסקים ברמה היומיומית בדיוק בשאלות שבהן עסקנו בטור זה. עסקים רבים לומדים בימים אלה להכליל את ממשק הקריפטו בתוך המערך העסקי שלהם, ואנו צופים כי המגמה הזו תגבר ותלך בשנים הקרובות.

מאמרים נוספים

תובענות ייצוגיות

תובענה ייצוגית היא תביעה במשפט אזרחי שבה אדם יחיד תובע בשם קבוצה. התובענה הייצוגית מבוססת על מקרים בהם ישנם נפגעים רבים, אך לכל אחד מהם

קרא עוד »