איך להכניס כסף בחזרה לבנק שמקורו במטבעות דיגיטליים- ביטקוין ומטבעות נוספים המדריך המלא של עו"ד גיא סרוסי יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפים מחוז מרכז לשכת עורכי הדין.
ראשית לבעיה. נכון להיום הבנקים בישראל ברובם המכריע לא מוכנים להכניס כסף שמקורו בקריפטו (מטבעות קרפיטוגרפים) בחזרה אליהם לבנק, ולמערכת הבנקאית.
נכון לכתיבת שורות אלה, הבנקים שכן מוכנים להכניס כסף שמקורו במטבעות קריפטוגרפים בחזרה אליהם לבנק, אלה מספר מצומצם מאוד של בנקים (שניים נכון להיום).
חלק מהבנקים אפילו מסרבים להעביר כסף לפלטפורמות מסחר כמו BIT2C ולחלפנים כמו Bits of gold, bittin וכו'. לאחרונה שמענו כי בנק יהב סירב להעביר כסף מחשבון הבנק של אחד מלקוחותיו לפלטפורמת המסחר bit2c.
אז מה עומד מאחורי הפחד של הבנקים לאפשר להכניס כסף לבנק שמקורו במטבעות קריפטו?
זה די פשוט. הבנקים שונאים סיכון. כשהם נדרשים לנהל את הסיכון הם שואלים את עצמם, מה הסיכוי שנחטוף קנסות מהפעולה הזאת? האם זה חושף אותנו להלבנת הון?
המושג ניהול סיכון מוכר מאוד במערכת הבנקאית והרגולציה והתחזק עם התגבשות מסמכי המדיניות של גוף הFATF, הגוף המוביל בעולם שמתווה את מדיניות המלחמה בהלבנת ההון ואנטי טרור בעולם.
לכל בנק מחלקת ציות משלו, שאחראית על ניהול הסיכון בהתאם לכללים השונים ולרגולציה שמחוקקים הרגולטורים השונים. רשות שוק ההון, רשות הלבנת הון, רשות ניירות ערך, בנק ישראל, המפקח על הבנקים וכנסת ישראל. בהתאם לרגולציה מחליטים הבנקים איך לנהל את הסיכון ולכן נראה מדיניות שונה בין הבנקים. חלק מסכימים לקבל כספים שמקורם במטבעות קריפטוגרפים וחלק לא.
אז איך עושים את זה? כמה תנאים חשובים לפני שמתחילים אפילו לסחור בקריפטו, אם ברצונכם להחזיר את הכסף לבנק ביום מן הימים.
ראשית אנו ממליצים לפעול ככל האפשר מחשבון שנמצא באחד מהבנקים שכן מוכנים להכניס אליהם כסף שמקורו במטבעות קריפטוגרפים. מה זה אומר? אם יש לכם כבר חשבון באחד מהבנקים שאתם יודעים שהם מסוג הבנקים שמוכנים לקבל אליהם קריפטו, המלצתנו לבצע מהחשבון הזה העברות בנקאיות לזירת מסחר או חלפן ישראלים ואז לרכוש מטבעות קריפטוגרפים- ביטקוין, איתריום וכו'. אפשר גם לבצע את הרכישות גם בזירות מסחר זרות (מרוגלצות ומוכרות בלבד, הרחבה בסעיף 2) באמצעות העברה בנקאית מחשבון הבנק לזירת המסחר באמצעות כרטיס אשראי או על ידי נאמן (CUSTODY).
אנו ממליצים לסחור בזירות מסחר בעלות רגולציה גבוהה, מוכרות ובעלות מדיניות הלבנת הון קפדנית- הזירות שאנו ממליצים עליהם הן KRAKEN, Bitstamp, GEMINI. אלה זירות מסחר בעלות רשיון פעולה במספר מדינות כולל ארה"ב, ומאפשרות לבנקים לבחון את הכספים שרוצים לחזור מבורסות אלה ככספים ברמת סיכון נמוכה יותר מאשר זירות מסחר לא מוכרות.
(חשוב) מסחר בזירת המסחר בייננס BINANCE- המון ישראלים סוחרים בבייננס. זירת מסחר שמאפשרת לסחור בשפע של מטבעות בנוחות יחסית. עליכם לדעת כי אם אתם סוחרים בביינס, הסיכוי להכניס את הכסף שמקורו במטבעות דיגיטלים (ביטקוין וכדומה) שנסחרו שם לבנק נכון להיום הוא נמוך מאוד. כרגע, לבייננס אין רגולציה מתאימה מבחינת הבנקים בישראל ובכלל בעולם, היא בורסה עם מוניטין בעייתי ולכן אנחנו מקדישים לה סעיף. יחד עם זאת, ביננס עושה מאמצים לקבל רישיון ולהסדיר את הליכי הזיהוי ומניעת הלבנת הון. אם וכאשר תקבל רישיון שיקל על הבנקים לקבל כספים שנסחרו סבייננס נעדכן בנפרד.
מסחר בזירות מסחר מבוזרות DEX כמו UNISWAP- אפילו בעייתי יותר מבייננס. בזירות אלה הליך הכר את הלוך לאימות זהותכם, כמעט ולא קיים, הן מבוזרות ללא גורם מפקח אחד, ובעצם מבחינת הבנק מהוות את כל מה שהוא לא אוהב באופן ניהול הסיכון. מסחר בזירות אלה יצבע את המטבעות בצבע אדום מבחינת הבנק משמע, ולכן הסיכוי להכנסת כסף שמקורו במטבעות שנסחרו בפלטפורמות מבוזרות- נמוך עד לא קיים.
חשוב להבהיר, לנסות להעביר כסף שמקורו במסחר בזירות ללא רישיון מסחר , הוא בדיוק כמו לנסות להעביר כסף FIAT (כסף של מדינות כמו שקל או דולר) מבנק מחתרתי ללא רישיון לתוך חשבון הבנק שלכם. רישיונות של זירת מסחר זה דבר שניתן למצוא בבדיקה בגוגל- הקישו כאן
https://www.dfs.ny.gov/apps_and_licensing/virtual_currency_businesses/regulated_entities
מסחר בזירה ללא רישיונות יכול לגרום לבעיה מהותית עבור הבנק, והוא יסרב להכניס את הכסף בחזרה לבנק. זאת לאור ניהול הסיכון והחשש מהלבנת הון ושימושים אסורים של הקריפטו, כפי שהזכרנו קודם.מסחר במטבעות לא מוכרים- כל מיני אלטקוין הידועים כ"שיטקוינז" שקמים ליום אחד. גם אם המרנו מטבעות אלה למטבעות מובילים כמו ביטקוין, אתריום או סטייבל קויז ואז לכסף פיאט, הבנקים לא יראו בעין יפה את המסחר במטבעות אלה.
מסחר במטבעות אנונימיים – מטבעות אנונימיים ושימוש במיקסרים למיניהם אלה דברים המהווים דגלים אדומים בעבור הבנק והוא על פי הרגולציה לא יכול לקבל דברים כאלה.
אז איך מכניסים את הכסף שמקורו במטבעות קריפטוגרפים בחזרה לבנק?
א. מכרנו את המטבעות הדיגיטליים לאחר שסחרנו במטבעות קריפטוגרפים, המרנו את הביטקוין, האתריום וכו' לכסף פיאט. מה עכשיו? איך מכניסים לבנק?
- לפני שמתחילים בתהליך כלל אצבע חשוב: אל תמכרו את המטבעות קריפטוגרפיים ואז תפנו לייעוץ משפטי, חשבונאי או מקצועי, אלא עשו זאת לפני כדי להימנע מיצירת מכשולים עבור עצמכם שיעלו לכם זמן וכסף.
כפי שהזכרנו בראשית המדריך, עלינו להפחית את הסיכון של הבנק הנובע מהמסחר שלנו במטבעות קריפטרפיים (ביטקוין, אתריום וכד') ולהראות לבנק שהפעילות שלנו כשרה לחלוטין ואינה נגועה בהלבנת הון, מימון טרור, סמים זנות וכדומה. - כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים להסביר לבנק את מסלול הכסף ומסלול הטרנזקציות. איך עושים את זה? בעזרת דו"ח ניהול סיכון מפורט. נכון לכתיבת שורות אלה, הבנקים מוכנים לקבל דו"ח כזה מעו"ד הבקי בתחום, רואה חשבון או גוף טכנולוגי בעל ידע מעמיק.
- הדו"ח ממפה את הפעילות בזירות המסחר, עוקב אחרי הטרנזקציות השונות, ממפה עבור הבנק את הסיכון בכל זירה בה עברו המטבעות הדיגיטליים ואת נוהלי הרגולציה שלהם, וכך מאפשר לבנק ראייה עמוקה ורחבה על הפעילות בטרם הומרו המטבעות בחזרה לכסף פיאט.
- לאחר שיש בידינו את דו"ח סיכום הפעילות, אנו פונים עם עורך דין מייצג, רואה חשבון או גוף מוכר אחר שמקובל על הבנקים ומתחילים דיאלוג. הבנק ישאל כל מיני שאלות הנוגעות לפעילות במטרה באמת להבין האם הייתה חשיפה כל שהיא לזירות או מטבעות בסיכון ועל ידי תשובות מתאימות נוכל להפיג את החשש ולאחר מכן להכניס את הכסף בחזרה לבנק.
- לאחר סיום השיח עם הבנק, נקבל תשובה מהבנק ביחס לכסף, ובאם הדו"ח, ולאחריו השאלות עליהן ענינו יניחו את דעתו של הבנק, נוכל להכניס את הכסף בחזרה לבנק.
- חשוב להבין שעלינו להיות בדיאלוג ישיר מול הבנק, עם דו"ח הסיכון שלנו, כדי שבסופו של דבר נקבל את האישור המיוחל. מי שמקבל את החלטות האם להכניס את הכספים הם אינם נציגי הבנק בסניפים, אל קציני הציות של הבנק שאחראים על ניהול הסיכון. על מנת להכניס כספים לבנק בצורה היעילה והמדוייקת ביותר. כאן, חשיבות איש המקצוע שילווה אותנו משמעותית, כדי שידע לגשת לאנשי הציות בבנק ולהסביר להם את הפעילות ואת הסיכונים הכרוכים בה.
- להכנסת הכסף אספקט משמעותי נוסף והוא תשלום המיסוי עבור המסחר במטבעות דגיטליים. נעבור על כך בקצרה. כסף שיכנס לבנק יוכל לשמש למיסוי, שלפעמים מגיע עבור חלקכם למאות אלפי שקלים, אותם אין אפשרות לשלם מבלי להכניס את הכסף לבנק. כך שלהכנסת הכסף שמקורו בקריפטו בחזרה לבנק משמעות נוספת מלבד מימוש רווחים והחזרתם לארץ, והיא תשלום המסים.
מה לא עושים?
- לא פועלים באופן עצמאי.
- לא לוחצים על הבנק לקבלת תשובה חיובית או שלילית ביחס לכסף.
- לא פונים במכתבים מאיימים לבנק כדי שיכניס הכסף.
- אם הבנק רומז שהכסף לא יכנס כי הוא חשוד בהלבנת הון, לא לוחצים ומקבלים תשובה שלילית.
ב. דרך נוספת להחזרת הכסף לחשבון הבנק- מכוח נאמנות לצורכי דיווח לרשויות המס
במקרים מסויימים יכול ותיבחן אפשרות נוספת להכנסת הכסף לבנק באמצעות מינוי עו"ד נאמן לכספים שידווחו עבורנו לרשויות המס.
למי מתאים? למי שעונים על התנאים הבאים:
- משקיעים ו/או סוחרים שעדיין לא דיווחו לרשויות המס על פעילותם במטבעות קריפטוגרפים נכון לאותה שנת מס.
- משקיעים ו/או סוחרים שהמטבעות שלהם נמצאים בKRAKEN או GEMMINI.
הפעילות תיבחן על ידי הנאמן ולאחריה אם ימצא כי המסחר במטבעות עבר בזירות המסחר רגולציה מתאימה ואינו נגוע בהלבנת הון, יהיה אפשר לדווחו במסגרת שנת המס ולפעול הכניסו לארץ מכוח הנאמנות.
המדריך מוגש על ידי עו"ד גיא סרוסי יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפים מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין משרד עורכי דין סרוסי ושות', המתמחה במטבעות קריפטוגרפים ומיסים www.sm-lawyers.co.il
צרו איתנו עכשיו קשר באחת הדרכים הבאות:
1. התקשרו עכשיו למספר 03-6016565 או ישירות לנייד 052-5253237
2. שלחו לנו מייל guy@sm-lawyers.co.il עם השם והטלפון שלכם וניצור אתכם קשר בהקדם.
3. מלאו את הפרטים כאן בתיבה וניצור איתכם קשר בהקדם.
עו"ד גיא סרוסי מתמחה במטבעות קריפטוגרפים
מחכים לייעץ לכם, עו״ד גיא סרוסי וצוות המשרד
