נוהל "גילוי מרצון" של רשות המיסים חוזר – הנה מה שכדאי לדעת

הליך גילוי מרצון חוזר. אחרי יותר מעשר שנים מאז  הגיח אלינו, הליך גילוי מרצון שוב כאן.

גילוי מרצון, הוא התהליך שבמסגרתו נישומים שהעלימו הכנסות יוכלו לדווח עליהן ובכך להימנע מהעמדה לדין ומתשלום קנסות צפוי לחזור לישראל. זאת בעקבות החלטת רשות המיסים להחזיר את ההליך שהסתיים בשנת 2016. גילוי מרצון, נוגע לא רק להכנסות ונכסים מסורתיים, וחל גם על נכסים דיגיטליים ומטבעות דיגיטליים. במידה ואתם מעוניינים להתחיל בהליך ולהימנע מקנסות והעמדה לדין הנה כל מה שכדאי לדעת.

מה זה גילוי מרצון וכיצד מוגש

גילוי מרצון הוא הליך דיווח על הכנסות שטרם הועברו לרשות המיסים, לאחר מועד הדיווח של הנישום. או במילים פשוטות, הליך שבמסגרתו מאפשרת רשות המיסים לדווח על הכנסות שהועלמו מדיווחי המס השנתיים ולשלם את המס ובתמורה לא יוטלו על הנישום קנסות והוא לא יועמד לדין. התנאי לכך הוא שמדובר בהכנסות ממקור לגיטימי ולא כאלו שהושגו ממכירת סמים, נשק או כל פעילות פלילית אחרת. 

ההליך, מתנהל מול רשות המיסים ומס הכנסה ובמסגרתו פונה הנישום באופן יזום לרשות, פורס בפניה את ההכנסות שנצמחו לו ונכסים שחייבים בדיווח ומסדיר את חבות המס בגינם. פקודת מס הכנסה ותקנות המס הישראליות, מונות שורה של מקרים בהם יוגדר הנישום כעומד בקריטריון  של הליך גילוי מרצון. המרכזיים מבינם הם בעלי מניות, בעלי עסקים ושכירים שהכנסתם החייבת השנתית עולה על 649 אלף שקלים.

לשם הגשת הפנייה, יש לרכז את כלל המסמכים והאסמכתאות שנוגעים להכנסות ולרכז את הדיווח החסר. טרם הפנייה לרשות המיסים, חשוב להתייעץ עם בעל מקצוע שבקיא בהליכים אלו עם עדיפות לעורך דין שכן המידע שנמסר לו חוסה תחת חיסיון ככל שמדובר במידע שנוגע לביצוע עבירת מס.

גילוי מרצון בישראל

נוהל גילוי מרצון, קיים במרבית המדינות בעולם ובשנים האחרונות היה בתוקף מספר פעמים בישראל כאשר הפעם האחרונה הייתה ב-2019 ולפניה בשנת 2016. חשוב לדעת כי להפעלת הנוהל חשיבות מיוחדת עבור ישראל במיוחד בימים אלו שכן מתן תמריץ לתשלום מס מגדיל את קופת המדינה וכך להכנסות נוספות שיכולות להגיע גם עד מיליארד שקלים בשנה.

במקרה הישראלי, הנוהל יכול לכלול בנוסף, הליכי גילוי של ישראלים גם לגבי הכנסות ונכסים שמקורם בחו"ל ותנועות הון שהניבו פירות בין היתר באמצעות השכרת נכסים. בתוך כך, חשוב לדעת שהחל מאוקטובר 2016, מוגדרות עבירות מס כעבירות מקור במסגרת חוק איסור הלבנת הון ולכן, במידה והכספים שהחסרתם מדיווח המס שמשו אתכם לרכישת נכסים או מזומן נזיל, דעו שאתם עשויים לעמוד בפני אישום בעבירות הלבנת הון.

ומה לגבי גילוי מרצון במטבעות דיגיטליים?

מטבעות דיגיטליים הם שוק שהולך ומתפתח הן בהיבט הרגולטיבי והן בהיבטי מס שונים ולכן ישנם סקטורים שבהם שוק המטבעות הדיגיטליים עדיין עובר הסדרה. מהסיבה הזו, הוראות רבות שנוגעות להתנהלות הן מבחינת המס והן עם הגופים הפיננסיים עשויות להיות לא ברורות לעיתים. ראשית, חשוב לדעת עצם ההחזקה של מטבעות דיגיטליים איננה מחייבת דיווח לרשות המיסים. וזאת ככל שאלו לא הומרו לדולרים, שקלים או כל מטבע אחר או שאלו מוחזקים מחוץ לתאגיד בנקאי וסכומם לא עולה על 1.8 מיליון שקלים.

אף על פי כן, בתוך עולם המטבעות הדיגיטליים ישנן פעולות שחייבות בדיווח ועיקרן נוגע לסחר, המרה והחלפה של המטבעות. כמו כן, גם העברתם כמתנה מקימה לנישום חובת דיווח אוטומטי וזאת ללא קשר לסכום הרווח או הפעולה שנעשתה במטבעות.

מהסיבה הזאת, במידה וביצעתם פעולה של מכירה או החלפה של מטבעות דיגיטליים מבלי להגיש דיווח או שברשותכם מטבעות שסכומם במהלך השנה החולפת עלה על 1.8 מיליון שקלים. הקדימו ופנו להליך של גילוי מרצון.