העברת כספים לחו"ל

העברת כספים מחו"ל לארץ רלוונטית מאוד לאחרונה עם הרפורמה משפטית או יש שיקרוא לה המהפכה המשטרית. אנו רואים ישראלים ומשקיעים רבים שמוציאים את כספם מישראל לחו"ל עקב חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית. האם הוצאת כספים מישראל חייבת במס? נעשה קצת סדר.

עולם המס בכללותו, ועולם המיסוי הבינלאומי בפרט, הינם מורכבים ביותר. זאת משום, שכאשר רשות המיסים מעוניינת לגבות מס, עליה להבין בדיוק כיצד לעשות זאת, והתשובה לשאלה זו אינה פשוטה. שהרי, המס יכול להשתנות בהתאם לאירועי מס שונים: האם מדובר ברווח הון? האם בהכנסה מעסק או מעבודה כשכיר? איפה נתקבלה ההכנסה ואיפה גר הנישום? איזו מדינה תוכל למסות את הפעילות? מה קורה אם ישנה התנגשות בין מדינות בעניין זה? מעבר לאלו, ישנן עוד שאלות רבות ומורכבות.

כאשר אדם מעוניין לתכנן מס, הוא ירצה שבמסגרת המותר בחוק השומה שיחויב בה, או במילים אחרות, כמה כסף ייאלץ לשלם לרשות המיסים, יהיה מינימלי. לשם כך, יש להיעזר במומחים בערוך דין מיסים, כדי להביא את ההתנהלות מול רשויות המס למקום האופטימלי בשביל הנישום.

מיסוי בין לאומי

אחד הקשיים המשמעותיים במיסוי בין לאומי הוא, שכל מדינה הינה ריבונית, בעלת חוקים משלה, ועל כן גם מדיניות מס משלה, השונה משל מדינות אחרות. יתרה מזאת, לכל מדינה יש אינטרס עקרוני להיות זו שממסה פעילות מסוימת אשר הינה בין לאומית, כדי להכניס לקופתה כמה שיותר כסף. בשל סכסוכים אפשריים אלו, התפתחו אמנות בין לאומיות בין מדינות שונות, שנועדו להסדיר את סוגיית המיסוי הבין לאומי הנוגע לשתי מדינות או יותר.

במבט על, ההחלטה איזו מדינה תמסה את אירוע המס, או הפעילות המסוימת אותה יש למסות, תתבסס על סוג ההכנסה או העסקה, מיהם הצדדים לעסקה ומהי זיקתם למדינה. למעשה, המקרים הנפוצים של אירועי מס בין לאומיים הינם כאשר הנישום גר במדינה א' אך הכנסתו מגיעה ממדינה אחרת, או שהוא מוציא כסף למדינה אחרת, למשל במסגרת השקעה.

מיסוי בין לאומי – הדין בארץ

בעבר, לפי הדין הישראלי, כל עסקה או הכנסה שנעשתה בישראל מבחינה טריטוריאלית חויבה במס דרך רשות המיסים הישראלית, ללא הבחנה אם זהותו של הנישום הינה מקומית או לא. אולם כיום, שיטת המיסוי הינה פרסונלית, ועל כן המיסוי מתבסס על מיקומו של הנישום ולא על מיקומה של הפעילות. לכן, כל עוד הנישום הינו תושב ישראל, הוא ימוסה דרך רשות המיסים הישראלית, בין אם הכנסתו או פעילותו נעשות בארץ ובין אם בחו"ל.

אולם, עקרון זה כפוף לאמנות המס השונות שישראל חתומה עליהן. על כן, ככל שאמנה מסוימת שאנו חתומים עליה קובעת אחרת, באופן החורג מהשיטה הפרסונאלית – האמנה גוברת.

העברת כספים מחו"ל לארץ

במסגרת ההסדרים הבין לאומיים השונים, הדין הישראלי קובע כי על העברת כסף מהארץ לחו"ל, לטובת גורם שאינו תושב הארץ, מחייבת ניכוי מס בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים. כלומר, יש להעביר את אותו הסכום לרשות המיסים, עוד קודם להעברה. אולם, קיימים חריגים לחובה זו, ויש לתת עליהם את הדעת.

נשים לב, כי אחד התנאים לכך שחובה זו אכן תתקיים כלפי נישום הוא שההכנסה הזו חייבת במס בארץ. למשל, אם סכום זה כבר עבר מיסוי, אזי שאין למסות אותו בשנית, שכן הוא לא חייב במיסוי כפול.

למשל, אם אני מנהל עסק בארץ, ומעוניין לשלם על שירות שקיבלתי מגורם שנמצא בחו"ל, והשירות ניתן בחו"ל אף הוא, עליי להצהיר לבנק, לפני שאעביר את התשלום על השירות, כדי שאוכל לממש את החריג ולהנות ממנו.

יש לשים לב, כי במקרים רבים, כשנרצה להעביר סכום מסוים לחו"ל, הבנק יאפשר לנו לעשות זאת רק כאשר נציג לו מסמכים שמעידים על כך שהמיסוי נוכה.