הגשת תביעת חוב

תביעת חוב היא המסמך המשפטי היחיד שנושה (אדם או חברה שחייבים לו/להם כסף) יכול להגיש כדי שיכירו בחוב כלפיו בהליך חדלות פירעון.

מגרש חדלות הפירעון שונה מהמגרש האזרחי מסחרי הרגיל, ויש לו חוקים משלו המאוגדים תחת חוק חדלות פירעון שחוקק בשנת 2019. חברה או אדם שיכנסו להליכי חדלות פרעון (פשיטת רגל או פירוק) יזכו להגנה מפני נושים בדמות עיכוב הליכים, משמע לא ניתן יהיה להגיש נגדם תביעה רגילה. מה כן צריך ואפשר לעשות? הגשת תביעת חוב.

צו לפתיחת הליכים בחדלות פירעון הוא יריית הפתיחה של נושים המעוניינים  לפעול על מנת לקבל את כספם חזרה במסגרת הליכי חדלות הפרעון של היחיד או של החברה. "תביעת חוב" מאפשרת לנושים לתבוע את כספם חזרה ולהצהיר כי קיים חוב כלפיהם, במסגרת הליך פשיטת הרגל או הפירוק.

במאמר הבא נסביר על הליך הגשת תביעת החוב וכל מה שחשוב לדעת בטרם תתבעו את כספכם חזרה, במאמר הבא.

מה היא תביעת חוב?

בעולם חדלות הפירעון בשמו החדש מאז 2019 (לפני כן היינו משתמשים בשפיטת רגל או פירוק) קיימים שני צדדים – יחיד או חברה (חייב/ת) ונושה. ליחיד או  לחברה קיים חוב כספי לאדם או תאגיד, בדרך כלל יותר מאחד, מה שהביא אותו להליכי חדלות פירעון. מולם- הנושים שהם אותו אדם או תאגיד כלפיהם קיים החוב. בהליכים אלו, יהיו לרוב מספר נושים ולכן, החל ממתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ביכולתם להגיש תביעת חוב. כלומר, הנושים יצרכו להגיש תביעת חוב כדי שיכירו בחוב כלפיהם וכדי לקבל את כספם חזרה במסגרת הליך פשיטת הרגל או הפירוק של החברה. בתוך כך, כל הכספים והנכסים של החייב יאוחדו ל"קופת נשייה", קופה שממנה יתבע הנושה את כספו בחזרה.

חשוב לדעת- עצם הגשת תביעת חוב, לא מבטיחה שהנושה יקבל את כספו חזרה אלא מקימה את ההכרה בחוב כלפיו ואת הזכות לדרוש את כספו בחזרה. נושה שלא יגיש תביעת חוב- החוב כלפיו ירד לטמיון והוא לעולם לא יקבל את כספו בחזרה.

הליכי חדלות פירעון, כוללים לרוב נושים רבים בעלי סדר עדיפות משתנה. ביניהם ניתן למצוא "נושים מובטחים- נושים שטרם הליך חדלות הפרעון קיבלו ערובה לפירעון החוב, ערובה זו, תהא מקרים רבים נכסים של החייב. נושים אלו, נמצאים בקדימות בסדר הנשייה. כך לדוגמה אם קיימת כלפיכם הערת אזהרה והקבלן פשט את הרגל. נדגיש שוב את האמור לעיל-  כל נושה מכל סוג נדרש להגיש תביעת חוב.  

כיצד ניתן להגיש תביעת חוב

המרוץ להגשת תביעת חוב מתחיל עם פרסומו של מתן צו לפתיחת הליכים ועל הנושה להגישה בתוך חצי שנה מפרסום ההודעה. את התביעה, ניתן להגיש באמצעות עורך דין או לבד באופן מקוון או ידני. לתביעת החוב, יש לצרף תשלום אגרה של 32 שקלים. יש לציין כי לא ניתן להגיש תביעת חוב באמצעות קרוב משפחה או חבר קרוב ורק הנושה או עורך הדין המייצג אותו רשאים להגיש את התביעה.

כאן המקום לציין- נושים רבים שנקלעים בעל כורחם בפעם הראשונה להליך חדלות פירעון, חושבים לתומם כי מדובר בטופס בלבד, ולא בתביעה משפטית שצריכה להיות ערוכה כדין. המלצתנו היא להתייעץ עם עורך דין בטרם הגשת תביעת החוב, שכן זוהי התביעה היחידה במסגרת ההליך אותה ניתן הגיש כנגד החייב.

התביעה תוגש לכונס הרשמי ותועבר לנאמן שימונה על ידי בית המשפט לניהול נכסיו של החייב לאורך הליך פשיטת הרגל.

איזה מידע יש לכלול בתביעה?

במסגרת תביעת החוב ולאורך כל הליך חדלות הפירעון, חלה על הנושה חובה למסור מידע מלא ואמין בנוגע לחוב מושא התביעה. דעו כי הפרתה של חובה זאת בין אם של הנושה ובין אם גורם שלישי, מהווה עבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.

יש לציין שמדובר במידע מקיף ומפורט שכולל את כל האסמכתאות והמסמכים הרלוונטיים לתביעה ולכן כדאי לבצע את מלאכת איסוף המידע הרלוונטי עוד לפני הגשת התביעה.

פרטים אלו הם:

1. פרטי החייב – שם מלא, מספר תעודת זהות, פרטי תיק חדלות פירעון ומספר תיק הוצאה לפועל.
2. רכיבי החוב – כל המידע שנוגע לחוב לרבות רכיביו, רכיבי ריבית והצמדה עד למתן הצו לפתיחת הליכים ועוד. במידה ומדובר בחוב מובטח, יש לציין את גובה החוב, פרטי הנכס המשועבד, רישומו והערכת שוויו באופן מדויק ככל האפשר.
3. מקדמות ותשלומים על חשבון החוב – כל סכום שהועבר לנושה על חשבון החוב ומועדי התשלום בין אם הועברו על ידי ערבים ובין אם על ידי משיכת המחאות.
4. מעמדו של החוב – חוב כללי, חוב מובטח, חוב דחוי או חוב בדין קדימה.
5. מסמכי בית דין אם ישנם – כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה וכדומה.
6. הסכמים – הסכמי הלוואה, מכירה, וכל הסכם שנוגע לעסקאות, התחייבויותיו או מצב נכסיו של החייב.
7. פרטי הנושה – שמו המלא, פרטי חשבון בנק, מסמך בעלות על חשבון הבנק וכדומה.
8. תצהיר חתום על ידי עורך דין וייפוי כוח במידה והנושה מיוצג.
9. אסמכתאות נוספות – כל מסמך שנוגע לחוב, להסכם, למצבו הפיננסי של החייב וכל אסמכתא רלוונטית לתביעת החוב.

מה עושים במידה והתביעה נדחתה?

במידה והנאמן (המפרק) שמונה מטעם בית המשפט לטפל בתיק, החליט לדחות את תביעת החוב של הנושה- ביכולתו לערער על החלטת הנאמן בפני בית המשפט הממונה על הליך חדלות הפירעון של החייב. את הערעור יש להגיש בפרק זמן של 45 ימים מיום קבלת ההחלטה על דחיית הערעור. טרם הגשת הערעור, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בחדלות פירעון על מנת לשפר את סיכויי הצלחתו של הערעור.