קרן הגשמה קרסה – איך מחזירים את הכסף?

אחת מהמטרות הכלכליות המרכזיות בעולם המערבי הינה שימור רמת החיים בתקופת הפנסיה. כדי לשמר רמת חיים ראויה ולצבור הון כספי הולם, נדרשת השקעה נושאת תשואה. כלומר, צריך לבחור תחום ומקום מסוים להשקיע בו: בעולם הבורסה, דרך חברות לניהול כספים כגון קופות גמל, באמצעות הבנק או, אפשרות נוספת, היא דרך קרנות. בכל אחת מהדרכים הללו, הלקוחות – המשקיעים – מקדישים סכום מסוים של כסף לטובת ההשקעה. מושא ההשקעה, בין אם מניות, אגרות חוב או שטחי מקרקעין, אמור להגדיל את ההשקעה הראשונית ולייצר רווחים למשקיעים.

אחד האפיקים הפופולאריים להשקעות הוא קרן נדל"ן. קרן הגשמה (כיום בחדלות פירעון) היא דוגמא לקרן נדל"ן, אף שהיא איננה קרן נדל"ן קלאסית. במאמר יפורט מהי קרן הגשמה, מהו העבר שלה, כיצד הגיעה לחדלות פירעון,  וכיצד התישה את המשקיעים שלה בהליכים משפטיים ארוכים ומלאים, כאשר עורכי דין של קרן הגשמה הצליחו להעניק לה עוד "שנות חיים" כאשר הקרן כבר הייתה חדלת פירעון לכאורה.

קרן הגשמה

כאמור, "קרן הגשמה" היא קרן נדל"ן פרטית. הקרן הוקמה בשנת 2009, החלה לעסוק בתחום הנדל"ן בפועל בשנת 2010 ופעילותה התמקדה בפרויקטים שונים בתחום הנדל"ן בארץ ובמדינות שונות ברחבי העולם. היקפם הכולל של הפרויקטים שבהם השקיעה קרן הגשמה, מגיע לסכומים עצומים של למעלה ממאות מיליוני שקלים.

בקרנות נדל"ן רגילות, הקרן כוללת, למעשה, קבוצת משקיעים כאשר כל משקיע מפקיד סכום כסף לטובת פרויקט הנדל"ן שנעשה בשיתוף יזם הפרויקט וקרן הנדל"ן. לעומתן, קרן הגשמה בנויה למעשה ממספר רב של "קרנות", שותפויות של משקיעים, כאשר כל קרן מתמקדת בפרויקט נדל"ן אחר. בין קרן הגשמה לבין כל אחת מהשותפויות מתקיימים יחסים חוזיים-הסכמים פרטניים לפיהם קרן הגשמה ארגנה ומנהלת את המשקיעים, זכאית לדמי הקמה, לדמי ניהול ולאחוזים מהרווחים.

לאורך השנים, התנהלותה של קרן עוררה ספקות באשר ליושרת הקרן: הן לאור התנהלותה המשפטית והן לאור הרווחים הכספיים שלא מומשו כפי שהובטח.

העבר הבעייתי של קרן הגשמה        

לאורך השנים הועלו טענות רבות כנגד קרן הגשמה שבאו לידי ביטוי בפתיחת כמות עצומה של הליכים משפטיים נגדה. נטען שרווחים שהובטחו לא התקבלו בפועל; שמשך זמן הביצוע של הפרוייקטים  עלה בהרבה על שסוכם מראש; על התנהלות שאיננה שקופה מול המשקיעים; ועוד. יתר על כן, בחלק מהפרוייקטים ההשקעה נמחקה לחלוטין והמשקיעים איבדו את כל כספם, כאשר הם טוענים שרמת הסיכון בפרוייקט לא הוסברה להם.

עד לחודש מאי 2023 הוגשו כ-40 תביעות קבוצתיות נגד קרן הגשמה, בהיקף של כ-317 מיליון שקלים, ואף הוגשה תובענה ייצוגית: כלומר, תביעה של קבוצת אנשים שלהם שאלה עובדתית ומשפטית שמשותפת לכולם.

עורכי הדין של קרן הגשמה ניהלו התגוננות מרשימה והצליחו לעכב במשך שנים ולמסמס את ההליכים המשפטיים, כך שמרבית התובענות עדיין מצויות בהליכים מקדמיים וכן בהליכי גישור.

הבקשה לעיכוב הליכים כנגד קרן הגשמה

בקשה לעיכוב הליכים היא בקשה שמוגשת לבית המשפט ומטרתה עצירת ההליכים המשפטיים כנגד גוף חדל פירעון. עיכוב ההליכים יכול לשמש להשגת מספר מטרות: הגעה להסדר או פשרה בין הצדדים; מתן אפשרות להתמקד בהליכי הבראה ומניעת העדפת נושים "זריזים" על פני נושים שאין בידם עדיין פסקי דין;. קרן הגשמה  הגישה את בקשת עיכוב ההליכים במטרה להגיע להסדר חוב, לטענתה; זאת בעוד שהיא טוענת שהיא איננה חבה שום חוב או התחייבות נכון להיום: היא מכחישה את כל הטענות המשפטיות נגדה ולמעשה טוענת שמצבה הכלכלי נגרם בשל ה"ברקזיט" באנגליה ובשל תקופת הקורונה. טענות אלו לוקות בהעדר היגיון, שכן רוב התביעות נגדה הוגשו בשל פרוייקטים שקרסו או הסתיימו בשנת 2019 ואף קודם לכן, וכן בםרוייקטים רבים שכלל אינם באנגליה.

כאשר חברה מגיעה למצב של קריסה כלכלית, היא עשויה להיכנס להליך של חדלות פירעון: במסגרתו מפורקת החברה ואת הנכסים שנותרו לה מממש נאמן ומחלק את הכספים לנושים השונים. הקרן טוענת כי יש לה השקעות פעילות שעתידות להניב 180 מליון שח למשקיעים, וכי מדמי הניהול והרווחים שתגבה ניתן יהיה לשלם סכום מסויים גם לתביעות המשפטיות.